על איור דמויות ולמה אנחנו כל-כך מאוהבים בהן ????

סוד הקסם מפופאי ועד הלו קיטי 

כולנו היינו ילדים, אני מכירה כמה כאלו שכבר מתקרבים לעשור הרביעי לחייהם והם עדיין ילדים...

ואין ילד שלא היתה לו איזו דמות אהובה כשהיה קטן. אחת כזאת שבשבילה היה מוכן גם לחצות את העולם, דמות שהיא מושא להערצה. שכל יום הולדת שלו כשכיבה את הנרות בעייינים עצמות ביקש בלב משאלה שקשורה לדמות האהובה, שמי שנכנס לחדר שלו מייד יכול היה לדעת מי היא אולי בגלל פוסטר על הקיר (פעם היו כאלו...) או איזו כרית עם הדפס על המיטה...

עכשיו כולם יודעים על מה אני מדברת ובואו נודה חלקנו עדיין לא נפרדנו מהערצה הזאת.

רווחיה של חברת סנריו הפועלת מטוקיו ומוכרת את מוצריה של הלו קיטי עומדיפ על 759 מיליון דולר מידי שנה!!!

ושלא תתבלבלו לא הכל עבור ילדות הרשת מייעדת חלק נכבד ממוצריה לנשים מבוגרות ואף לגברים. תיקים, נעלים, תחתונים,

בגדים, ועוד ועוד אקססוריז ואביזרי אופנה נקנים על ידי מיליוני מבוגרים ברחבי העולם (עבור עצמם כמובן).

אז מה נסגר?!

מה יש בציורי הדמויות האלו שאנחנו מוכנים להשקיע בהן כל כך הרבה....

מאחורי כל דמות מסתתר סיפור. כל דמות מצוירת, בין אם היא נועדה לשווק מוצר או להופיע בסרט מצויר,

מאפשרת לנו גם אחרי מבט חטוף אחד להכיר את העולם המלא בו היא חיה.

המאפיינים הוויזואלים של הדמות מתחברים אצלינו אסוציאטיבית עם דמויות שאנחנו מכירים מחיי היומיום, המבט שלה

הדמות, התנוחה בה היא נמצאת, הבגדים שלה מבנה הגוף וכד' מאפשרים לנו להאניש אותה ולהעניק לה תכונות

אופי אנושיות. תהליך האנשה הזה יוצא חיבור רגשי אמיתי בינינו ובין הדמות.

זו הסיבה שחברות רבות בוחרות לשווק את המוצר שלהן באמצעות דמותג (דמותג=דמות+מותג). הדמותג מאפשר לקהל

להזדהות עם הדמות, להתחבר אליה ולהשליך את התכונות האופי שבנינו עבורה על המותג.

מהי דמות "טובה"? למה אנחנו מצליחים להתחבר?

דמות היא ייצוג חזותי מתומצת של סיפור שלם, לכל דמות יש תכונות, סביבה, חברים, משפחה, אישיות, רצונות, חלומות וקונפליקטים.

דמות "טובה" שמצליחה לייצר חיבור רגשי היא דמות שמצליחה להעביר את הסיפור שלה על כל פרטיו ודיוקיו וכמובן הסיפור שלה מעניין. סיפור מעניין הוא סיפור שיש בו קונפליקטים, הקונפליקטים הופכים את הדמות לאנושית. לכאורה היינו מצפים הדמות מושלמת המספרת סיפור מושלם תעורר חיבה אך מסתבר שדווקא הדמויות שיש בסיפורן קשיים אנושיים הן מעניינות יותר ולפיכך יוצרות הזדהות עמוקה יותר. אפילו דמותו של גיבור העל "סופרמן" מכילה קונפליקטים הוא מנהל שתי זהויות סותרות כאשר באחת הוא בעל כוחות על ובשני הוא איש צנוע שקט ומופנם. במידה מסוימת דמותו של סופרמן מסמלת את הקונפליקט בין הכוחות והכישרונות הסמויים שיש בכל אחד מאיתנו אל מול חיי היומיום השגרתיים והמחייבים.

הקונפליקטים בסיפורה של הדמות הם המנוע האנרגיה והחיים שבה. האמת האנושית איתה נאבקת הדמות היא הגורם שמאפשר לנו להתחבר אליה ולהזדהות איתה. כאשר אנחנו בוחרים ללבוש חולצה של הלו קיטי או ללכת עם תיק של בטי בופ זה לא מישום אנחנו נראים כמותם אלה משום שאנחנו מזדהים אם האמת האנושית שהם מייצגים.

והנה כמה דוגמאות מדמויות אהובות ומוכרות

פה הדב:

מייצג את הקונפליקט שבין הלב לשכל. בין הרצון, התשוקה והתאווה (במקרה הספציפי שלו לדבש) ובין חובות ותביעות חברתיות להישגיות

והקרבה עצמית. פו הדב נהנה מהחיים שלו. הוא יודע מה טעם החיים: דבש על הבוקר, חברים, לשחק קצת, ולפעמים - אם בא לך - גם לחבר שיר. בו זמנית הוא "דובן טיפשון" איטי במחשבתו וקצת מגושם וספק אם היה מצליח להשתלב בעולם המציאותי.

הלו קיטי:

החתולה החמודה עם הסרט הוורוד, מצליחה לעורר סערות בינלאומיות היא מצד אחד כל מה ש"חמודי" ו"ורודי" מייצגת משהו ילדי ועדין. ומצד שני אין לה פה!!! האם הכוונת המשורר הייתה כי לנשים אין זכות דיבור? האם קיטי מייצגת תפיסה שנשים צריכות להיות חמודות ושותקות???

יש הטוענים שהיא אייקון מייצג של התופעה החברתית היפנית שנקראת Kawaii (פירוש המילה ביפנית הוא חמידות). נשים שמתאצמות מאוד

להיראות חמודות מידי ממש כמו בובות.

לטענת רולנד נוזומו קלטס, שחיבר ספר על פלישת התרבות היפנית לארה"ב "קיטי היא חתולה חסרת פה או רגשות" המשיכה לקיטי נובעת, ככל הנראה, מכך שהיא אינה מפגינה רגשות, או כפי שתיאר זאת אחד המעצבים: "קיטי מרגישה כמוך". הנייטרליות שבה הוא מה שמושך ומאפשר הזדהות.

ואני טוענת שזה בדיוק זה! הוייכוח, השיח הזה עליה הוא מה שגורם לנו לאהוב אותה. יש בה מה משהו מסתורי - לא לגמריי פתור. סוג של קונפליקט שמרתק אותנו כולנו רוצים קצת מהמסתוריות הזאת... - לא?!

פופאי:

הוא מלח עצבני ונרגן בעל לב טוב הוא מאוהב באוליב ומתחרה על ליבה מול ברוטוס והוא אב דואג לבנו המאומץ swee pea. כשפופאי יוצא להפלגה אוליב שומרת בבית על הבן. אם מסתכלים על פופאי בעיניים מודרניות הוא אב חד הורי שנאבק לשלב בין עבודה קשה לניהול בית וילד. הוא רוצה להגשים את עצמו במקצוע שהוא אוהב, חיי הים הם חלק בלתי נפרד ממנו אך יחד עם זאת יש לו בבית ילד שמחכה ולכן הוא מתעקש לבנות עבורו וגם עבור בנו בית יציב וחיי משפחה עם אהובת ליבו – אוליב.

*** בארה"ב המצאה סדרת המשך לעלילותיו של פופאי בה פופאי ואוליב בם זוג והם מגדלים את סוויפי שהתתבגר והפך לנער בלונדיני ביחד כזוג בורים. הסדרה בארה"ב נחשבה לכישלון מוחלט והופסקו שידורה. זאת במקביל לעובדה כי הסדרה הישנה המשיכה להיות אטרקטיבית ולמשוך צופים בערוצים אחרים. אולי זה בגלל שהקונפליקט נעלם נעלם גם הענייו בסדרה. דמות ללא קונםליקט מעניין היא דמות לא מעניינת.